בדיקת צוואר הרחם, הידועה גם בשם "בדיקת פאפ", מאפשרת לגלות את סרטן צוואר הרחם בשלבים מוקדמים מאוד טרם הפכו לסרטניים, וניתנת לביצוע בכל קופות החולים, היא אינה מושלמת, ולכן חשוב לבצעה באופן שגרתי.
כל אישה שעברה את גיל 20 יכולה לבצע את הבדיקה, שמומלצת בשנות העשרים, לביצוע אחת לשנה, אם או בלי קשר להופעת סימפטומים. החל מגיל 30, במידה ואין ממצאים חריגים, ניתן לבצעה אחת ל-3 שנים.
במהלך הבדיקה מגורדים תאים מפני השטח של צוואר הרחם, ונלקחים לבדיקה.
במאמר זה נסקור את כל המידע על הבדיקה ולמה היא כל כך חשובה.
מי נכללת בקבוצת הסיכון?
למעשה, כל אישה שמקיימת יחסי-מין ומעולם לא התחסנה יכולה להיחשף לוירוס הפפילומה, ולכן כל אישה חייבת לבצע את הבדיקה, גם אם היא התחסנה (שכן החיסון מגן אך לא ב-100%).
האם ניתן לבצעה בזמן המחזור החודשי?
לא. התנאים האופטימליים לביצוע הבדיקה הם כאשר את לא במחזור (מפריע לנראות) או סובלת מדלקת בנרתיק.
האם הבדיקה נעשית לנשים בתולות?
בעיקרון לא. אם טרם התחלת לקיים יחסי מין, אינך יכולה להיחשף לווירוס, אך מאחר וישנם עוד גורמי סיכון, כמו, היסטוריה משפחתית, רצוי לשוחח על כך עם הרופא/ת נשים שלך.
מהלך הבדיקה:
כאמור, הבדיקה היא שגרתית ונעשית במרפאת קופות החולים. במהלך הבדיקה הרופא ירחיב את צוואר הרחם שלך בעזרת מפסק. מטרת ההרחבה היא כדי שניתן יהיה לראות את צוואר הרחם שלך יותר בקלות. לאחר מכן, בעזרת מברשת מיוחדת, תינטל דגימת תאים. הבדיקה אינה כואבת, אך בזמן ההרחבה של צוואר הרחם, ייתכן ותרגישי לחץ באזור בגלל החדרת המכשיר.
תשובות אפשריות לפאפ:
SIL- Squamous intraepithelial lesion– בהסתכלות במיקרוסקופ אובחנה גדילה אבנורמלית של תאים על פני השטח של צוואר הרחם.
תאים אלה עדיין אינם סרטניים, או "Precancerous", אך יכולים להיות כאלה אם לא יטופלו.
Low grade SIL– מדובר על שינויים ראשוניים בתאים, אם בגודל, צורה או כמות, אך בסדר גודל מועט מאוד. שמות נוספים לכך הם, mild dysplasia או CIN1
High grade SIL– התאים נראים אבנורמלים בצורה ברורה הרבה יותר, אך עדיין מדובר על תאים הנמצאים על פני שטח של צוואר הרחם, וטרם הגיעו לשכבות עמוקות יותר.
CGIN– לעיתים מציין שיותר מאזור אחד נמצא כלא תקין. כאן מדובר ברקמות ה-glandular, תאים בלוטים שנמצאים בתעלת צוואר הרחם. השינויים בהם מקבילים לאלו שיכולים להימצא על צוואר הרחם, ז"א, רמה גבוה של CGIN מקבילה לCIN3, וכד'.
גם כאן הממצא עדיין לא סרטני, אבל במידה ולא יטופל, יכול להפוך לסרטני.
ASCUS– מצביע על תאים לא מוגדרים, ובד"כ אומר שיש מעט תאים כאלה, אבל לא ניתן לומר שאלו תאים סרטניים. התאים יכולים לחזור למצב הרגיל.
בד"כ לאחר ממצאים אלה ימליץ הרופא על בדיקה נוספת הנקראת קולפוסקופיה.
מהי בדיקת הקולפוסקופיה?
הבדיקה נקראת על שם המכשיר שאיתו מבוצעת הבדיקה- קולפוסקופ. מכשיר זה עוזר להגדיל מאוד את אזור הבדיקה. הרופא גם ימרח תמיסה על צוואר הרחם כדי לאתר אזורים חריגים.
במידה הצורך, תילקח ביופסיה מצוואר הרחם ותשלח למעבדה פתולוגית. לעיתים לאחר לקיחת הביופסיה, מופיע דימום קל שיכול להימשך מספר ימים.
האם ניתן להתגונן מהווירוס?
כן. אמצעי המניעה העיקרי כיום הוא החיסון לוירוס הפפילומה.
החיסונים נמצאים בסל הבריאות וניתנים לנשים וגברים. החיסון ניתן כזריקה לזורע במספר מנות על-פני חצי שנה.
כדי להשיג את מירב ההגנה, רצוי להתחסן לפני התחלת קיום יחסי מין.
אודות המחבר
ד"ר גיא גוטמן
רופא בכיר במרכז בריאות האישה של קופת חולים כללית, מומחה בגינקולוגיה ורפואת צוואר הרחם, בעל 20 שנות ניסיון מוצלח בפריון, מיילדות וגינקולוגיה.
