סרטן צוואר הרחם הוא אחד מסוגי הסרטן שניתן ברוב המקרים למנוע או לגלות בשלב מוקדם. מדובר במחלה הנגרמת ברוב המכריע של המקרים (כ־99%) כתוצאה מהדבקה בנגיף הפפילומה האנושי (HPV).
בישראל מאובחנות מדי שנה מאות נשים עם סרטן צוואר הרחם או עם נגעים טרום־סרטניים. גילוי מוקדם באמצעות בדיקות סקר שגרתיות, בעיקר משטח פאפ ובדיקת HPV DNA מאפשר ברוב המקרים למנוע את התפתחות המחלה ואף להציל חיים.
מחלה זו תוקפת בגיל הפוריות ומופיעה אצל נשים מתחת לגיל 65. הבשורה המשמחת היא שניתן להתגונן מהמחלה: ישנו חיסון ובדיקות פשוטות וקלות יחסית למטרת גילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם (בדיקת פאפ ובדיקת קולפוסקופיה) ומניעת התפשטותו. בדיקה שגרתית אחת ל-3 שנים תוכל להציל חיים ולמנוע את התפרצות המחלה.
מהו סרטן צוואר הרחם?
צוואר הרחם הוא החלק התחתון של הרחם, המחבר בינו לבין הנרתיק (תעלת הלידה). סרטן צוואר הרחם מתפתח מתאי הצוואר ולעיתים קרובות מתגלה לא בעקבות תסמינים אלא במסגרת בדיקות שגרתיות.
בשלבים מוקדמים לרוב אין תסמינים. עם זאת, כאשר המחלה מתחילה להתקדם, עלולים להופיע סימנים כמו:
- דימום בין ווסתי, לאחר קיום יחסי מין או בתקופת גיל המעבר.
- שינויים במבנה הווסת – מחזור כבד או ממושך מהרגיל.
- הפרשות נרתיקיות חריגות, לעיתים מלוות בריח לא נעים.
- כאבים באגן או בזמן קיום יחסי מין.
יש לציין כי תופעות אלו אינן בהכרח מעידות על המחלה, אך חשוב לא להעלים עין ולגשת לרופא או רופאת הנשים על מנת להיבדק במקרה של הופעת התסמינים הללו.
הגורמים למחלה
וירוס הפפילומה הוא קבוצה של יותר מ־150 זנים שונים של נגיף. חלקם גורמים ליבלות באברי המין (קונדילומות), וחלקם נחשבים ל"high risk" – בעלי סיכון גבוה לגרום לשינויים טרום־סרטניים ולסרטן. הזנים המשמעותיים ביותר מבחינה סרטנית הם 16 ו־18, אך גם זנים נוספים (כמו 31, 33, 45, 52, 58) עלולים לגרום לשינויים ממאירים.
נתח גדול מתוך האוכלוסייה (אשר מקיימים יחסי מין) יחשפו לנגיף הפפילומה האנושי וידבקו בו, אך מנגד והודות למערכת החיסונית שלנו, מרבית הנשים אשר ידבקו בנגיף לא יחלו בסרטן צוואר הרחם.
רק חלק קטן מהתאים נמצאים תחת סיכון להפוך לתאים ממאירים או טרום ממאירים וגם במקרים כאלו במידה ועולים על הסכנה בזמן באמצעות בדיקת הפאפ, ניתן לטפל בהתאם ולמנוע התפתחות.
ונזכיר שוב, ישנו חיסון לחלק מהזנים של נגיף הפפילומה האנושי.
הדבקה מתרחשת בעיקר במגע מיני, אך גם במגע עור בעור באזור אברי המין. רוב האוכלוסייה הפעילה מינית תיחשף לנגיף במהלך החיים, אך ברוב המקרים מערכת החיסון תתגבר עליו והוא ייעלם.
קישור לחיסון ווירוס הפפילומה באתר האגודה למלחמה בסרטן, לחצו
גורמי סיכון נוספים למחלה
גורמים להתפתחות נגיף הפפילומה: קיום יחסי מין עם פרטנרים מרובים, או קיום יחסי מין מגיל צעיר. יש לציין כי השימוש בקונדום יקטין את הסיכון להדבק, אך במידה והנגע ימצא באזור אשר הקונדום אינו מכסה, שימוש בקונדום לא ימנע במאה אחוז הדבקות בנגיף. גם עישון ומערכת חיסונית חלשה עלולים להוות גורם להדבקות בנגיף הפפילומה האנושי.
סוגי סרטן צוואר הרחם הקיימים
ישנם 2 סוגים קיימים, והטיפול בשניהם זהה:
- קרצינומת תאי קשקש– הסוג הנפוץ ביותר, בהם נדבקים תאים המצויים בשכבה החיצונית של צוואר הרחם.
- אנדוקרצינומה– מתפתח בתאים הבלוטיים בחלקו הפנימי של צוואר הרחם.
שלבי סרטן צוואר הרחם
שלב המחלה נקבע לפי התפשטות הגידול והוא משפיע על אפשרויות הטיפול והפרוגנוזה:
שלב 1 – הגידול מוגבל לצוואר הרחם בלבד. מתחלק ל־1א (מיקרוסקופי) ו־1ב (נראה לעין או גדול מ־4 ס"מ). בשלב זה סיכויי הריפוי גבוהים מאוד ולעיתים ניתן להגיע לריפוי מלא באמצעות ניתוח.
שלב 2 – הגידול התפשט מעבר לצוואר הרחם, אך עדיין מוגבל לרחם או לנרתיק העליון.
שלב 3 – התפשטות נרחבת יותר, לדופן האגן או לחלקים מתקדמים של הנרתיק.
שלב 4 – התפשטות מחוץ לאגן או לאיברים מרוחקים בגוף (כבד, ריאות, עצמות).
אבחון בשלב מוקדם הוא קריטי: ככל שהמחלה מאובחנת מוקדם יותר, כך סיכויי ההחלמה עולים משמעותית.
אבחון ובדיקות חשובות
האבחון המוקדם מתבסס על מספר בדיקות עיקריות:
בדיקת Pap Smear – בבדיקת פאפ לוקחים משטח תאים מצוואר הרחם לאבחון שינויים טרום־סרטניים. מומלצת לנשים בגילאי 25–65 אחת ל־3 שנים.
בדיקת HPV DNA – מזהה נוכחות של זנים מסוכנים של נגיף הפפילומה (כמו 16, 18 וזנים נוספים). מבוצעת בעיקר מגיל 30 ומעלה במסגרת סקר לגילוי מוקדם. נעשית גם כאשר בבדיקת פאפ נמצאו תאים לא תקינים או לא חד־משמעיים. משמשת כחלק ממעקב אצל נשים שנמצאו עם נגעים טרום־סרטניים. מתבצעת בדומה לפאפ, דגימת תאים נלקחת מצוואר הרחם ונבדקת במעבדה.
קולפוסקופיה – בדיקה בה צוואר הרחם נצפה בהגדלה באמצעות מכשיר ייעודי (קולפוסקופ). מבוצעת כאשר בדיקת פאפ או HPV הצביעו על ממצא לא תקין. מאפשרת לרופא לזהות אזורים חשודים שלא נראים בעין רגילה. במהלך בדיקת קולפוסקופיה ניתן להשתמש בצבע מיוחד (כמו חומצה אצטית) שמדגיש תאים חריגים. לעיתים מבוצעת במקביל גם ביופסיה.
ביופסיה מצוואר הרחם – דגימה של רקמת תאים מאזורים חשודים בצוואר הרחם, לצורך בדיקה פתולוגית מדויקת. מתבצעת כאשר בקולפוסקופיה מתגלים נגעים או אזורים חשודים. מטרתה לאשר האם מדובר בשינויים טרום־סרטניים או בתהליך סרטני. הבדיקה היא אבחנתית וסופית, ולכן חשיבותה גבוהה במיוחד להחלטה על המשך טיפול.
טיפול בסרטן צוואר הרחם
בשלבים מוקדמים – לרוב ניתוח לכריתת נגעים (קוניזציה, כריתה חלקית או מלאה של הרחם).
בשלבים מתקדמים – שילוב של ניתוח, הקרנות וכימותרפיה.
במצבים טרום־סרטניים – טיפול מקומי כמו הקפאה, לייזר או כריתת יתד (Cone Biopsy).
מה ניתן לעשות כדי למנוע את המחלה?
על מנת למנוע את המחלה, ניתן להתחסן מפני נגיף הפפילומה. ישנם חיסונים המגנים מפני הדבקה בזנים הנפוצים של נגיף הפפילומה, אך הם מונעים רק מקרי הדבקה בעתיד, זאת אומרת שאינם יהוו חיסון מטפל למקרה בו כבר קיים הנגיף. בנוסף, הם אינם מכסים ומונעים את כלל סוגי הזנים של נגיף הפפילומה.
טיפול נוסף הוא בדיקת סקר שגרתית, בדיקה זו קיימת במטרה לגלות שינויים טרום סרטניים, באמצעותה ניתן לאתר נגעים טרום ממאירים ולמנוע התפרצות של סרטן צוואר הרחם. כפי שכתבנו בדיקת פאפ (PAP), אשר מומלצת לנשים בגילאי 25 עד 65, אחת לשלוש שנים. היא מתבצעת על ידי לקיחת דגימת משטח רקמות תאים מצוואר הרחם על ידי מטוש זעיר, בדיקה זו נשלחת לבדיקה ושם יפענחו האם ישנם תאים טרום סרטניים והאם יש צורך בבדיקה חוזרת או בהמשך טיפול.
קיום יחסי מין מוגנים– שימוש בקונדום מפחית סיכון, גם אם אינו מגן באופן מלא.
שמירה על אורח חיים בריא – הימנעות מעישון, הקפדה על תזונה נכונה ושמירה על מערכת חיסון חזקה.
סרטן צוואר הרחם הוא מחלה שניתן למנוע ולגלות מוקדם. החיסון נגד נגיף הפפילומה ובדיקות סקר קבועות הם הכלים היעילים ביותר להפחתת התחלואה. במקרה של תסמינים חריגים או תשובה לא תקינה בבדיקת פאפ, חשוב לפנות בהקדם לרופא נשים מומחה לבדיקת קולפוסקופיה והמשך בירור. אבחון מוקדם הוא ההבדל בין טיפול פשוט לבין מחלה מתקדמת.
המרפאה שלנו הינה מרפאה פרטית ודיסקרטית. המקצועיות והדיסקרטיות אצלנו היא ערך עליון ולכן תוכלו להרגיש בטוחים שהגעתם למקום הנכון.
אודות המחבר
ד"ר גיא גוטמן
ד"ר גיא גוטמן, מומחה בגינקולוגיה וברפואת צוואר הרחם, בעל ניסיון של למעלה מ-20 שנה ברפואת נשים, מיילדות ופריון. רופא בכיר במרכז בריאות האישה בקופת חולים כללית ובעל מרפאה פרטית המתמחה בטיפולים מתקדמים באווירה אישית, קשובה ודיסקרטית. במרפאה ניתנים טיפולים להסרת קונדילומה בלייזר לנשים ולגברים, לצד טיפולים רפואיים נוספים בתחום רפואת צוואר הרחם, בריאות האישה והפריון. כל טיפול מותאם באופן אישי למטופל או למטופלת, תוך שמירה על דיסקרטיות מלאה ומקצועיות ברמה הגבוהה ביותר.
